ארגון לביאהנהלת בתי המשפט אוספת את נתוניהם האישיים של אזרחים הכותבים מאמרים ביקורתיים כנגד בתי המשפט בישראל למאגר נתונים סודי, אך מסרבת לרשום את מאגר המידע כדין. ארגון לביא: פרקטיקה להשתקת עמדות פוליטיות, קוראים לשרת המשפטים להורות על בדיקת המאגר.
מתשובת הנהלת בתי המשפט לבקשת חופש מידע שהגיש ארגון לביא, עולה שאנשי המחלקה המשפטית בהנהלת בתי המשפט, מבצעים חיפוש שיטתי אחר אזרחים הכותבים מאמרים ביקורתיים כנגד שופטים ובתי המשפט, באמצעות "נוהל עבודה ובקרה לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת", הנחשף במלואו כאן לראשונה.
על פי נוהל זה, כאשר לדעת הממונה במחלקה המשפטית, חרגו פרסומים באתרי אינטרנט או ברשתות החברתיות "מגדרי ביקורת לגיטימית, מרוסנת ועניינית", ינקוט הממונה מספר פעולות לרבות רישום פרטיהם של כותבי הפרסומים הביקורתיים במאגר מיוחד. הפרטים הנרשמים יכללו את שמותיהם של כותבי המאמרים, את ההליכים משפטיים אותם מנהלים כותבי המאמרים, את גילם של כותבי המאמרים וכתובתם הפיזית והאלקטרונית.
חוק הגנת הפרטיות קובע, שמידע מעין זה שהינו מידע רגיש, או מידע שנאסף על אזרחים שלא מיוזמתם, או מידע שנאסף על ידי גוף ציבורי, חייב להירשם בפנקס מאגרי המידע של מדינת ישראל.
גוף ציבורי לעניין זה הינו אחד מ"משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית וגוף אחר הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין", אין ספק שהנהלת בתי המשפט המנהלת כאמור את המאגר, נחשבת לאחד ממוסדות המדינה וממלאת את תפקידה הציבורי על פי דין, וכמו כן אין ספק שמדובר במידע רגיש, וכן מידע שלא נמסר באופן יזום על ידי האזרחים הנתונים לבקרת הנהלת בתי המשפט.
איסוף מידע המכיל פרטים רגישים למאגר מסודר, אינו עניין של מה בכך. החוק מחייב המחזיק במאגר למסור לאדם המבקש זאת את המידע שנאסף אודותיו, ומטיל על אוסף המידע מגבלות רבות.
למרות זאת, מתשובת הנהלת בתי המשפט לארגון לביא, עולה כי הנהלת בתי המשפט מסרבת לרשום את מאגר המידע של כותבי המאמרים הביקורתיים בפנקס המאגרים, ולטענתה "התרשומת" אותה מנהלת הנהלת בתי המשפט "אינה בגדר מאגר מידע".
עוד עולה מתשובת הנהלת בתי המשפט, שיועמ"ש בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, מסתמך על נתוני 'מדד השנאה' של קרן ברל קצנלסון, תוך שהנהלת בתי המשפט מפנה לדף האינטרנט של קרן קצנלסון שבו מאשימה הקרן את "נבחרי הציבור מהקואליציה" ב"הסתה" כלפי בית המשפט.
לדברי הקרן: "בשנה האחרונה שמענו יותר ויותר נבחרי ציבור מהקואליציה יוצאים נגד מערכת המשפט, אם זה בהקשר של בג״ץ או בהקשר של פרשת אלאור עזריה. חשוב לזכור שבשביל להסית ולעודד הסתה צריך לשמוע מה נבחרי הציבור אומרים וגם לשמוע את מה שהם לא אומרים. מתי הם שותקים אל מול הסתה נגד שופטות ושופטים. כי הסתה ושנאה במרחב הציבורי משתוללות גם כשאין גיבוי וגינוי של המערכת הפוליטית".
ניגוח נבחרי הציבור הימניים במסווה של דאגה לשיח נקי אינו חדש, וכעת אנו חושפים שגם מערכת המשפט הצטרפה למודאגים תוך ניהול רישום מפורט על כותבי המאמרים הביקורתיים, וציון ה"ההליכים המשפטיים של המפרסם, ככל שהם עולים מן החומר או ידועים", וללא רישום המאגר בפנקס המאגרים כנדרש על פי החוק.
טרם ברור האם הנהלת בתי המשפט מכניסה למאגר הסודי מידע הנובע מפרסומיהם של נבחרי ציבור ופוליטיקאים, ופרטיהם האישיים של כמה אזרחים מצויים במאגר, ומי הם הגורמים שיכולים לראות את הפרטים הרגישים שבמאגר.
מארגון לביא נמסר: "פעילותה של הנהלת בתי המשפט בפרשה זו, עלולה לגרור את המערכת המשפטית לפוליטיזציה מיותרת, ומצופה משרת המשפטים להורות על בחינת הפרקטיקה ועל בדיקה מקיפה של חוקיות הנוהל".
